SDM מומלצת ל-PSA, אך נראה כי אינה מנוצלת מספיק. לאחרונה פורסמו בכתב העת Prostate Cancer and Prostatic diseases, ממצאיו של מחקר בו חוקרים בחנו את ההימצאות והגורמים המשפיעים על קבלת החלטות משותפת (Shared decision-making - SDM) בבדיקת אנטיגן ספציפי לערמונית (prostate-specific antigen - PSA) בקרב גברים בארה"ב.
עוד בעניין דומה
החוקרים העריכו את שיעורי בדיקות PSA ואת מעורבות ה-SDM בקרב גברים בגיל 40 ומעלה ללא היסטוריה של סרטן הערמונית באמצעות סקר ראיונות הבריאות הלאומי לשנת 2019. SDM הוגדר כנתון לדיון ביתרונות ובחסרונות של בדיקת PSA עם רופא. בוצע שימוש ברגרסיה לוגיסטית רב משתנית עם למידת מכונה כדי לזהות גורמים הקשורים לחוסר ב-SDM.
תוצאות המחקר הדגימו שבקרב 9,723 משתתפים זכאים (גיל ממוצע 58 שנים), שכיחות בדיקות PSA לאורך החיים היתה 45.9% ושכיחות הבדיקות לאחר שנה היתה 29.1%. רק 24.1% דיווחו על השתתפות ב-SDM עם רופא, בעוד ש-62.9% מעולם לא דנו בבדיקת PSA.
גיל צעיר יותר ורמות השכלה נמוכות יותר היו הגורמים העיקריים לירידה במעורבות SDM. גברים עם השכלה נמוכה יותר השתתפו ב-SDM בתדירות נמוכה ממחצית מגברים עם השכלה גבוהה בכל קבוצות הגיל.
החוקרים הסיקו כי הנחיות חברתיות ממליצות על שימוש ב-SDM לבדיקות PSA. עם זאת, רוב הגברים, ללא קשר לגיל, מעולם לא ניהלו שיחות SDM עם גורם רפואי בנוגע לבדיקות PSA, במיוחד אלה בעלי השכלה נמוכה יותר. נדרשים מאמצים נוספים כדי לשפר את השיחות בין מטופל לגורם רפואי בנוגע ליתרונות ולנזקים הפוטנציאליים של בדיקות PSA.
מקור:
תגובות אחרונות