במחקר רטרוספקטיבי שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Surgical Oncology, החוקרים ביקשו להשוות בין תוצאי ניתוח פתוח לבין ניתוח זעיר-פולשני בקרב מטופלים עם גידולים סולידיים פסאודו-פפילריים (solid pseudopapillary tumors), תוך התמקדות במדדים פרי-אופרטיביים ואונקולוגיים ארוכי טווח. גידולים אלה מופיעים בעיקר בנשים צעירות, ונחשבים בעלי פוטנציאל ממאירות נמוך
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 835 מטופלים מתוך מאגר הנתונים הלאומי לסרטן של ארה"ב (NCDB) בשנים 2010–2020, שעברו כריתה פתוחה או זעיר-פולשנית של גידול סולידי פסאודו-פפילרי. בוצע ניתוח באמצעות התאמת ציון נטייה (propensity score matching) בשיטת התאמה 1:1.
מתוצאות המחקר עולה כי 59.7% מהמטופלים עברו ניתוח פתוח ו-40.3% עברו ניתוח זעיר-פולשני. במהלך העשור נצפתה עלייה בשימוש בגישה הזעיר-פולשנית, מ-7.7% ל-60.0% בכריתת לבלב דיסטלית (DP), ומ-15.4% ל-30.2% בכריתת לבלב ותריסריון (PD), שניהם עם מובהקות סטטיסטית, p < 0.05. לא נמצאו הבדלים בשיעור כריתת קשריות לימפה נרחבת (>15 בלוטות) או בשוליים ניתוחיים חיוביים.
משך האשפוז היה קצר יותר בניתוחים זעיר-פולשניים (לבלב ותריסריון – 5 ימים לעומת 8 ימים p < 0.001, לבלב דיסטלי - 5 ימים לעומת 6 ימים p = 0.022). לא נצפה הבדל בשיעור האשפוזים החוזרים תוך 30 יום, ולא נמצאו הבדלים בשרידות הכוללת בין שתי הגישות.
החוקרים סיכמו כי השימוש בכריתות זעיר-פולשניות לגידולים סולידיים פסאודו-פפילריים עלה בכ-40% במהלך העשור האחרון ונראה כי מדובר באלטרנטיבה בטוחה וישימה לניתוח פתוח, עם תוצאים דומים מבחינה ניתוחית ואונקולוגית בטווח הארוך.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות