במחקר תצפיתי פרוספקטיבי רב-מרכזי, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of cancer research and clinical oncology, החוקרים ביקשו לבחון את שיעור ההיענות לטיפול אנטי-נאופלסטי פומי (antineoplastic therapy) ואת השפעתו על שרידות ללא התקדמות מחלה (PFS) בקרב מטופלים עם סרטן ריאה מתקדם או גרורתי מסוג תאים לא קטנים (NSCLC) ואת הקשר האפשרי בין ההיענות לבין תוצאים קליניים שונים.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 95 מטופלים מבתי חולים שונים בספרד בין דצמבר 2019 לנובמבר 2022. התוצא העיקרי היה היענות שהוערכה באמצעות ספירת טבליות לאורך שלושה חודשי מעקב פעיל ונחשבה מספקת כאשר עלתה על 80%. החוקרים ביצעו ניתוחי רגרסיה רבת-משתנים של cox כדי לבחון את הגורמים הקשורים לשרידות ללא התקדמות המחלה.
מתוצאות המחקר עולה כי 81 מהמשתתפים (85.3%, רווח בר סמך 95%, 78.1%-92.4%) עמדו בסף ההיענות, עם ממוצע היענות כולל של 94.7% (סטיית תקן 11.4). רוב מהמשתתפים (45.3%) קיבלו אוסימרטיניב (osimertinib) והיתר (34.8%) קיבלו מעכבי טירוזין קינאז מהדור הראשון או השני.
הזמן להתקדמות מחלה היה קצר יותר באופן מובהק בקרב מטופלים שלא עמדו בסף ההיענות (חציון של 6.5 חודשים לעומת זמן שלא הושג בקבוצת ההיענות, p=0.006, יחס סיכון 2.619, רווח בר סמך 95%, 1.240-5.532). בניתוח רגרסיה רבת-משתנים, חוסר היענות היה הגורם היחיד שנמצא קשור לשרידות ללא התקדמות.
החוקרים סיכמו כי ההיענות לטיפול אנטי-נאופלסטי פומי בקרב מטופלים עם סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים היתה גבוהה, בהתאם לממצאים קודמים. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים בהיקף רחב יותר כדי לבחון האם שיעור היענות גבוה זה אכן מוביל לתוצאים קליניים טובים יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות