עד כה הצטברו עדויות לכך שדפוס מיקרופפילרי מהווה גורם סיכון מרכזי להישנות מקומית ולגרורות מרוחקות, אך הקשר בין שינויים ברמות כולסטרול וטריגליצרידים לאחר הניתוח לבין פרוגנוזה במטופלי אדנוקרצינומה ריאתית עם דפוס מיקרופפילרי לא הובהר במלואו.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Translational Lung Cancer Research, החוקרים ביקשו לזהות גורמים המשפיעים על הישנות וגרורות לאחר ניתוח בקרב מטופלים עם אדנוקרצינומה ריאתית עם דפוס מיקרופפילרי.
החוקרים איתרו 919 מטופלים עם אדנוקרצינומה ריאתית, מתוכם 261 עם דפוס מיקרופפילרי ו-658 ללא דפוס מיקרופפילרי. לאחר הניתוח, נבדקה נוכחות רכיבים מיקרופפילריים ברקמת הגידול. המטופלים חולקו לשתי קבוצות - קבוצת הישנות (n=58) וקבוצה ללא הישנות (n=203). בוצעו ניתוחים חד-משתנים ורב-משתנים וכן ניתוחי שרידות על סמך הנתונים הקליניים.
מתוצאות המחקר עולה כי בקרב מטופלים עם דפוס מיקרופפילרי, רמה גבוהה של רכיב מיקרופפילרי, גודל הגידול ורמות לא תקינות של כולסטרול כללי (TC) ושל טריגליצרידים נמצאו כגורמי סיכון בלתי-תלויים להישנות. בניתוח שרידות נמצא כי רמות כולסטרול וטריגליצרידים חריגות קשורות גם לפרוגנוזה גרועה יותר.
לעומת זאת, בקרב מטופלים עם אדנוקרצינומה ריאתית ללא דפוס מיקרופפילרי, לא נמצא קשר מובהק בין רמות כולסטרול או טריגליצרידים לבין סיכון להישנות או פרוגנוזה. בנוסף, פותח ציון סיכון ייעודי לאיתור מטופלים בסיכון גבוה בקרב אלה עם דפוס מיקרופפילרי.
החוקרים סיכמו כי רמות כולסטרול וטריגליצרידים חריגות מהוות גורם סיכון משמעותי להישנות וגרורות לאחר ניתוח בקרב מטופלים עם אדנוקרצינומה ריאתית הכוללת רכיב מיקרופפילרי, אך אינן משפיעות על פרוגנוזה במטופלים ללא רכיב זה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות