מטרת החוקרים היתה לבחון סמנים ביולוגיים פרוגנוסטיים וחיזוי הקשורים לשרידות כללית (overall survival - OS) ותועלת בשרידות ללא התקדמות המחלה (PFS progression-free survival - PFS) בגברים עם סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס שטופלו עם מדוסטקסל, פרדניזון ובוואציזומאב (docetaxel, prednisone, bevacizumab - DP+B).
עוד בעניין דומה
CALGB 90401י(Alliance) הינו מחקר פאזה III. במחקר הוכללו 1,050 חולים עם סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס (metastatic castration-resistant prostate cancer - mCRPC). החוקרים השוו DP+B לעומת DP בלבד.
בעוד שהמחקר לא הראה שיפור ב-OS, נמצאו תוצאי ביניים משופרים, דבר המצביע על כך שתת קבוצות של גברים עשויות להפיק תועלת משילוב זה.
במחקר הוכללו דגימות פלזמה של EDTA מ-650 חולים. הדגימות נותחו עבור 24 סמנים ביולוגיים. מודל הסיכונים הפרופורציונליים שימש לבדיקת החשיבות הפרוגנוסטית ויכולת הניבוי של הסמנים הביולוגיים ל-OS.
הסמנים הביולוגיים שהיו בעלי משמעות סטטיסטית ל-OS נחקרו עוד יותר עבור חשיבות פרוגנוסטית ויכולת ניבוי עבור תוצאים משניים אחרים.
תוצאות המחקר הדגימו ש-15 סמנים [ICAM-1, VEGF-R3, TIMP-1, TSP-2, Ang-2, Her-3, Osteopontin (OPN), PlGF, VCAM-1, HGF, VEGF, כרומוגרנין A, IL-6, VEGF-R1, BMP-9] היו פרוגנוסטיים ל-OS. זאת בעוד תשעה סמנים (ICAM-1, VEGF-R3, Her-3, TIMP-1, Ang-2, OPN, PlGF, HGF, ו-VEGF) היו גם פרוגנוסטיים ל-PFS.
כל הסמנים היו מובהקים סטטיסטית בניתוחים חד-משתניים לאחר התאמה לריבוי (FDR < 0.1). בניתוחים רב-משתניים של OS לאחר התאמה לציון סיכון, שבעה סמנים היו בעלי FDR < 0.1, כולל ICAM-1, VEGF-R3, TIMP-1, Ang-2, VEGF, TSP-2 ו-HGF. בניתוח לא מתוקנן, OPN ניבא שיפור ב- PFS עם DP+B, הן בניתוח חד-משתני והן בניתוח רב-משתני. עם זאת, אף אחד מהסמנים הביולוגיים שנבדקו לא ניבא תוצאים קליניים לאחר התאמה להשוואות מרובות.
החוקרים הסיקו כי מספר סמנים ביולוגיים זוהו ב-CALGB 90401 כפרוגנוזה של תוצאים קליניים אך לא כמנבאים ל-OS. בעוד ש-OPN עשוי להיות מבטיח כסמן ביולוגי פוטנציאלי לטיפולים אנטי-אנגיוגניים, יש צורך במחקרים מכניסטיים וקליניים נוספים כדי לקבוע את הביולוגיה הבסיסית ואת היישום הקליני הפוטנציאלי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות