במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Supportive Care in Cancer, החוקרים ביקשו להעריך את השפעתה של הדרכה סיעודית מקוונת (באמצעות אפליקציית WeChat), על הסיכון להתפתחות לימפאדמה בגפה העליונה לאחר ניתוח סרטן שד.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 208 נשים שעברו ניתוח שד ודיסקציית קשריות לימפה בין השנים 2020–2021. לימפאדמה הוגדרה כהבדל של 2 ס"מ או יותר בהיקף הזרוע בין שתי הידיים.
ההדרכה הסיעודית כללה חוברות הדרכה יומיות, סרטוני תרגול שבועיים והערכות חודשיות. תדירות ההדרכה סווגה לשלוש רמות: ללא הדרכה, 1–2 פעמים בשבוע, או ≥3 פעמים בשבוע. בוצע ניתוח רגרסיה חד משתני ורבת משתנים להערכת הגורמים המשפיעים.
מתוצאות המחקר עולה כי במהלך 12 חודשי מעקב, 24% מהמשתתפות (50 מתוך 208) פיתחו לימפאדמה. גורמי סיכון בלתי תלויים כללו: BMI גבוה (יחס סיכויים 7.924, רווח בר סמך 95%, 3.197–19.638), דיסקציה של בלוטות לימפה בבית השחי (יחס סיכויים 6.144, רווח בר סמך 95%, 2.117-17.838) וטיפול בקרינה (יחס סיכויים 4.209, רווח בר סמך 95%, 1.615-10.971).
מגורים באזורים עירוניים נמצאו כמקנים הגנה יחסית לעומת מגורים באזורים כפריים (יחס סיכויים 0.394, רווח בר סמך 95%, 0.168-0.923).
קבלת הדרכה סיעודית בתדירות של 1-2 פעמים בשבוע, בהשוואה ל-3 פעמים או יותר, היתה קשורה בסיכון גבוה פי 10 ללימפאדמה (יחס סיכויים 9.752, רווח בר סמך 95%, 3.158-30.111), והיעדר הדרכה כלל העלה את הסיכון פי 4 (יחס סיכויים 4.068, רווח בר סמך 95%, 1.346-12.296). בנוסף, רמות השכלה והכנסה נמוכות נמצאו קשורות לעלייה בסיכון.
מתוצאות המחקר עולה כי BMI גבוה, דיסקציה של בלוטות לימפה וטיפול בקרינה הם גורמים מובהקים להופעת לימפאדמה לאחר ניתוח סרטן שד, בעוד שהדרכה סיעודית מקוונת בתדירות גבוהה ומגורים באזורים עירוניים נמצאו כגורמים מגנים. החוקרים מציינים כי נדרש מחקר אקראי מבוקר נוסף לבחינת ההשפעה המניעתית של התערבויות מקוונות בסיעוד אונקולוגי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות