מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מצביע על עלייה חדה בשיעור ההתאבדויות בקרב מתבגרים וצעירים שאובחנו עם סרטן - עיקר העלייה בקרב גברים צעירים. על פי הנתונים, מקרי התאבדות מתרחשים לרוב שנים לאחר האבחון, במיוחד בקרב חולים בסרטן בלוטת התריס, סרטן האשכים ומלנומה.
עוד בעניין דומה
ברקע למחקר מסבירים המחברים כי מחקר קודם דיווח על עליה בשיעורי אובדנות בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים עם היסטוריה של מחלה ממארת בין השנים 1973 ועד 2015. עוד תוארה עלייה בשיעורי היארעות מחלות ממאירות במתבגרים ומבוגרים צעירים במהלך השנים האחרונות.
לנוכח העלייה בהפרעות פסיכיאטריות ובמקרי התמותה עקב אובדנות, החוקרים בחרו לבחון את הנתונים בשנים האחרונות. יתרה מזאת, המחקר הקודם לא בחן הבדלים מגדריים ומאחר שלמין המטופל יכולה להיות השפעה משמעותית על מאפייני האובדנות, הם בחנו את הנושא המגדרי.
המחקר הנוכחי התבסס על נתוני תכנית SEER של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב ובחן מקרי התאבדות בקרב חולי סרטן בין השנים 2000 ל-2021. ניתוח הנתונים כלל למעלה מ-4.4 מיליון מקרי תמותה (גיל חציוני בעת אבחנת ממאירות של 72 שנים).
החוקרים סיווגו את המשתתפים לתת קבוצות לפי גיל – מתבגרים ומבוגרים צעירים (גילאי 15-39 שנים), מבוגרים (גילאי 40-49 שנים) וקשישים (גילאי 60 שנים ומעלה) וכן בחנו את התוצאות לפי מגדר. התוצא העיקרי היה שיעורי אובדנות בקרב מתבגרים ומבוגרים-צעירים.
החוקרים מדווחים כי זוהו 11,902 מקרי תמותה עקב אובדנות - 2.7 מקרים ל-1,000 מקרי תמותה במהלך תקופת המחקר. בגברים מתבגרים ומבוגרים צעירים תועדו שיעורי האובדנות הגבוהים ביותר - תשעה מקרים ל-1,000 מקרי תמותה. לאחריהם היו גברים מבוגרים - 5.7 מקרים ל-1,000 מקרי תמותה, נשים מתבגרות ומבוגרות-צעירות - 4.5 מקרים ל-1,000 מקרי תמותה, גברים מבוגרים יותר - 3.7 מקרים ל-1,000 מקרי תמותה), נשים מבוגרות - 2.4 מקרים ל-1,000 מקרי תמותה, ונשים מבוגרות יותר - 0.5 מקרים ל-1,000 מקרי תמותה.
שיעורי האובדנות עלו בכל שש הקבוצות בין השנים 2000 ו-2021. בגברים מתבגרים ומבוגרים צעירים תועדה העלייה הגדולה ביותר בתקופה זו - 4.9 מקרים ל-1,000 בשנת 2000 ל-15.4 מקרים ל-1,000 בשנת 2021, והפער גדל בין גברים מתבגרים ומבוגרים צעירים ובין יתר תתי הקבוצות. בגברים ונשים מתבגרים ומבוגרים-צעירים תועד חציון מרווח זמן ארוך יותר בין אבחנת ממאירות ואובדנות – 71 חודשים בנשים ו-67 חודשים בגברים, בהשוואה לקבוצות גיל אחרות (טווח 30-54 חודשים).
עוד נבחנו שיעורי אובדנות על-בסיס 74 סוגי מחלות ממאירות. בגברים מבוגרים צעירים ומתבגרים שיעורי אובדנות עלו על 1% בקרוב לשליש (29.7%) מסוגי הסרטן שנבחנו. העלייה השנייה בהיקפה תועדה בגברים מבוגרים (16.2%) ובנשים מתבגרות ומבוגרות צעירות (14.1%).
המחברים כותבים כי בחמש תת קבוצות תועדו שיעורי אובדנות של יותר מ-2%: בנשים מתבגרות ומבוגרות צעירות עם סרטן בלוטת תריס - 38.7 מקרים ל-1,000 מקרי תמותה; בגברים מתבגרים ומבוגרים צעירים עם סרטן בלוטת תריס - 36.6 מקרים ל-1,000 מקרי תמותה; בגברים מתבגרים ומבוגרים צעירים עם סרטן אשכים - 3.6 מקרים ל-1,000 מקרי תמותה; בגברים מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מלנומה - 24.4 מקרים ל-1,000 מקרי תמותה; ובגברים מבוגרים עם סרטן אשכים - 22.2 מקרים ל-1,000 מקרי תמותה.
חציון מרווח הזמן בין האבחנה ועד לתמותה עקב אובדנות עמד על שמונה שנים במתבגרים ומבוגרים צעירים עם סרטן בלוטת תריס, שש עד תשע שנים במתבגרים ומבוגרים צעירים עם מלנומה וחמש שנים בגברים מתבגרים ומבוגרים צעירים עם סרטן אשכים.
מהממצאים עולה כי מעשי תמותה עקב אובדנות אירעו מספר שנים לאחר האבחנה הראשונית של מחלה ממארת בחולים אלה. לכן, ייתכן כי שאלה שהלכו לעולמם עקב מעשה אובדני לא התמודדו עם מחלה ממארת פעילה אך סבלו מאתגרים אחרים עימם מתמודדים מתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו ממאירות, כולל הפרעות נפשיות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מדגישים את הצורך הקריטי בהטמעת מערך תמיכה מקיף למתבגרים וצעירים מחלימי סרטן, כולל סקרי בריאות נפשיים תקופתיים, נגישות לטיפול פסיכולוגי וליווי מקצועי בתחומים כמו תעסוקה ובריאות כלכלית. שילוב אסטרטגיות אלו עשוי להפחית את הסיכון להתאבדות ולשפר את איכות החיים של מחלימי הסרטן בטווח הארוך.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות