במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of Rheumatology, ביקשו חוקרים להעריך את ההתקדמות של הסתיידות בעורקים הכליליים ואת גורמי הסיכון הקשורים לכך בקבוצה של חולים עם לופוס (SLE, systemic lupus erythematosus).
עוד בעניין דומה
החוקרים העריכו מחדש את הנוכחות של הסתיידות בעורקים הכליליים בחולי לופוס שנבדקו תשע שנים קודם לכן, תוך שימוש ב-MDCTי(Multidetector computed tomography).
הערכות אורכיות כללו משתנים קליניים כמו פעילות מחלה מצטברת, צבירת נזקים, תסמונת APS (antiphospholipid syndrome), סרולוגיה של לופוס וגורמי סיכון קרדיווסקולריים, כולל יתר לחץ דם, BMIי(Body Mass Index), ציון סיכון מותאם של פרמינגהם (modified framingham risk score), פרופיל שומנים ומצב מנופאוזלי.
החוקרים כללו 104 מטופלים ממחקר האב. הרוב היו נשים (94.2%), עם גיל ממוצע של 41.0 שנים (סטיית תקן 8.3) ומשך מחלה ממוצע של 14.8 שנים (סטיית תקן 2.9).
לפי תוצאות המחקר, תועדה נוכחות של הסתיידות בעורקים הכליליים ב-17 חולים (16.3%), כאשר שבעה מקרים היו מהמחקר המקורי, בעוד שעשרה היו מקרים חדשים. השכיחות המצטברת של הסתיידות בעורקים הכליליים היתה 9% וצפיפות ההיארעות היתה 1 ל-100 שנות אדם.
יש לציין כי הסתיידות בעורקים הכליליים נצפה בתדירות גבוהה יותר בקבוצות הגיל 30-39 שנים ו-40-44 שנים. בנוסף, כל החולים עם היסטוריה של הסתיידות בעורקים הכליליים חוו החמרה במדד הסידן. עם זאת, אף אחד לא פיתח אירועים קרדיווסקולריים קליניים.
בהשוואה בין חולים עם הסתיידות נרחבת בעורקים הכליליים (n=17) לאלה ללא הסתיידות (n=87), שתי הקבוצות הראו קווי דמיון בגורמי סיכון קרדיווסקולריים מסורתיים, משך המחלה, השטח מתחת לעקומה (AUC, area under the curve) של מדד SLEDAI-2Kי(Systemic Lupus Erythematosus Disease Activity Index 2000), וציון SLICCי(Systemic Lupus International Collaborating Clinics).
עם זאת, מטופלים עם הסתיידות בעורקים כליליים היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות לאחר גיל המעבר ולהפגין רמות גבוהות של apoBי(apolipoprotein B). יתר על כן, אלה עם היסטוריה של הסתיידות בעורקים כליליים הפגינו רמות apoB גבוהות יותר, ציוני SLEDAI-2K AUC גבוהים יותר ורמות גבוהות יותר של נוגדני IgGי(Immunoglobulin G) מסוג anticardiolipin, בהשוואה למקרים חדשים.
החוקרים מסכמים כי ההסתיידות בעורקים הכליליים בחולי לופוס התקדמה עם הזמן. עם זאת, היא לא היתה קשורה לאירועים קרדיווסקולריים שליליים במהלך תשע שנות המעקב הראשונות. רמות גבוהות של apoB ומצב פוסט-מנופאוזלי עשויים להיות קשורים להתקדמות זו.
מקור:
תגובות אחרונות