במחקר רטרוספקטיבי שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Frontiers in Immunology, החוקרים ביקשו לבחון את גורמי הסיכון לסוכרת סוג 2 בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, תוך התמקדות בהשפעה המשמעותית של סוכרת סוג 2 על התמותה ואיכות החיים בחולי דלקת מפרקים שגרונית. החוקרים מציינים שהמנגנונים הפתוגנטיים אינם מובן היטב.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 206 מטופלים בריאים ו-488 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, מתוכם 160 סובלים מסוכרת סוג 2. איסוף הנתונים כלל ציטומטריית זרימה (modified flow cytometry) למדידת רמות לימפוציטים במחזור הדם ומודלים של רגרסיה לוגיסטית שימשו כדי להתאים משתנים מתערבים ולהעריך את גורמי הסיכון לסוכרת סוג 2 בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
מתוצאות המחקר עולה כי 15.6% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית סבלו גם מסוכרת סוג 2. חולים אלה הראו בדרך כלל משכי מחלה ארוכים יותר, אינדקס מסת גוף (BMI) גבוה יותר ושיעורים מוגברים של יתר לחץ דם והיסטוריה משפחתית של סוכרת בהשוואה לאלה ללא סוכרת סוג 2.
בנוסף, החוקרים מצאו שינויים משמעותיים בפרופילי תאי החיסון: ספירות תאי Th2 ו- Tregהיו נמוכות יותר בחולי דלקת מפרקים שגרונית עם סוכרת סוג 2, מה שהוביל לעלייה ביחסי תאי Th1/Th2 ו-Th17/Treg.
ניתוח רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית הראה שהיסטוריה משפחתית של סוכרת, שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם, רמות גבוהות יותר של יחס נויטרופילים-לימפוציטים (NLR), רמות נמוכות יותר של יחס טסיות-לימפוציטים (PLR) ופחות תאי Th2 ו-Treg במחזור הדם, היו קשורים לעלייה בסיכון לסוכרת סוג 2 בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים סיכמו כי השכיחות של סוכרת סוג 2 בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית מושפעת מגורמים רבים, כולל היסטוריה משפחתית של סוכרת, יתר לחץ דם, יחס נויטרופילים-לימפוציטים, יחס טסיות-לימפוציטים, ובמיוחד רמות תאי Th2 ו-Treg. ממצאים אלה מדגישים את המורכבות של ניהול חולי דלקת מפרקים שגרונים עם סוכרת סוג 2 ומדגישים את הצורך באסטרטגיות טיפוליות מותאמות המתחשבות בגורמי הסיכון.
מקור:
תגובות אחרונות