בתיאור מקרה נבחנה ההתרחשות הנדירה של עמילואידוזיס ברקמת השד. המחלה מאופיינת בשקיעה של חלבונים קונגופיליים עם קפלי בטא בחלל החוץ תאי. התייצגות זו דווחה לראשונה בשנת 1973, אך מאז פורסמו רק שתי סדרות מקרים מרכזיות, המדגישות את הנדירות והמורכבות שלה.
עוד בעניין דומה
מקרים מסוימים של מצב זה נקשרו לסרטן השד, עם השפעות מקומיות וסיסטמיות, והמעורבות היא בדרך כלל חד צדדית אם כי קיימים מקרים דו-צדדיים.
במקרה זה שפורסם לאחרונה בכתב העת The American journal of case reports, תוארה אישה בת 60 שהופיעה עם נגע בשד הימני. כחלק מהאבחנה בוצעה ביופסיית מחט (core) תחת הנחיה סטריאוטקטית שאישרה נוכחות של משקעי עמילואיד נודולריים בבדיקה פתולוגית.
בהמשך, המטופלת עברה הסרה כירורגית של הרקמה, בוצעה בדיקה מיקרוסקופית שבה נצפה משקע חוץ תאי של חומר אאוזינופילי בתאי שומן, סטומה וכלי דם. כמו כן, בוצעו צביעות מיוחדות כמו Congo red ונצפתה שבירה כפולה בצבע ירוק תפוח תחת אור מקוטב. הדו"ח הפתולוגי הסופי מהניתוח אישר משקעי עמילואיד.
לסיכום, עמילואידוזיס בשד עלול לגרום לשקיעת סידן מה שיעורר תגובה דמוית גוף זר, כולל חדירת תאי ענק, ויכול להתבטא בדפוסים שונים כמו periductal, perivascular או intralobar.
יש מספר גורמים שתורמים לסיכון מוגבר כמו נטייה קלינית מוקדמת, מחלות אוטואימוניות, סוגים שונים של סרטן שד ולימפומות של תאי B.
מקרה זה מדגיש את החשיבות של עמילואידוזיס כחלק מהאבחנה המבדלת ומציע שיש להתייחס למצב זה כראשוני או משני בהתבסס על האטיולוגיה. יש צורך במחקרים נוספים כדי לבחון האם קיימים סמנים גנטיים ספציפיים הגורמים להתפתחות עמילואידוזיס של השד.
מקור:
תגובות אחרונות