תפקוד לקוי של הכליות מוביל לעתים קרובות לחוסר רצון להתחיל או להמשיך בטיפול מציל חיים באי ספיקת לב. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, ביקשו חוקרים לבחון את היעילות והבטיחות של אנטגוניסטים לקולטנים של מינרלוקורטיקואידים (MRA, mineralocorticoid receptor antagonist) בחולים עם אי ספיקת לב ומקטע פליטה מופחת, שחווים הפרעה משמעותית בתפקוד הכליות.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו נתונים של מטופלים בודדים שהשתתפו במחקרים RALES (Randomized Aldactone Evaluation Study) ו- EMPHASIS-HFי (Eplerenone in Mild Patients Hospitalization and Survival Study in Heart Failure).
הקשר בין הטיפול עם אנטגוניסטים לקולטנים של מינרלוקורטיקואידים לתוצאים הוערך על פי האם קצב הסינון הגלומרולרי המשוער (eGFR,י estimated glomerular filtration rate) ירד ל-30 מ"ל לדקה ל-1.73 מ"ר או לא. התוצא העיקרי שנבדק היה מוות קרדיווסקולרי או אשפוז בשל אי ספיקת לב.
תוצאות המחקר הדגימו כי מבין 4,355 חולים שנכללו, 295 (6.8%) חוו ירידה בקצב הסינון הגלומרולרי המשוער אל מתחת ל-30 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר לאחר החלוקה האקראית. לחולים אלה היו תפקודי לב וכליות לקויים יותר בתחילת המחקר (eGFR של 47.3 ± 13.4 מ"ל לדקה ל-1.73 מ"ר לעומת 70.5 ± 21.8 מ"ל לדקה ל-1.73 מ"ר) והם היו בסיכון גבוה יותר להתרחשות של התוצא העיקרי בהשוואה לחולים שלא חוו את ההידרדרות (יחס סיכונים: 2.49; רווח בר-סמך 95%: 2.01-3.08; P < 0.001).
עם זאת, הירידה בסיכון לתוצא העיקרי בטיפול עם אנטגוניסטים לקולטנים של מינרלוקורטיקואידים היתה דומה בין מטופלים שחוו ירידה בקצב הסינון הגלומרולרי המשוער לנמוך מ-30 מ"ל לדקה ל-1.73 מ"ר (יחס סיכונים: 0.65; רווח בר-סמך 95%: 0.43-0.99), בהשוואה לאלה שלא (יחס סיכונים: 0.63; רווח בר-סמך 95%: 0.56-0.71) (אינטרקציית P= 0.87).
בקרב החולים שחוו ירידה בקצב הסינון הגלומרולרי המשוער לנמוך מ-30 מ"ל לדקה ל-1.73 מ"ר, טיפול עם אנטגוניסטים לקולטנים של מינרלוקורטיקואידים הביא לירידה של 21 מקרים שחוו את התוצא העיקרי (מוות קרדיווסקולרי או אשפוז בשל אי ספיקת לב) לכל 100 שנות אדם בהשוואה לאינבו, אך הוביל לעלייה בשלושה חולים נוספים שפיתחו היפרקלמיה חמורה (>6.0 מילימול/ליטר).
החוקרים מסכמים כי בשל הסיכון המוגבר הקשור לירידה בקצב הסינון הגלומרולרי המשוער ל-30 מ"ל לדקה ל-1.73 מ"ר, הפחתת הסיכון המוחלטת המושגת עם הטיפול עם אנטגוניסטים לקולטנים של מינרלוקורטיקואידים בחולים אלה תומכת בכך שאין להפסיק את הטיפול באופן אוטומטי ולמרות ירידה בתפקוד הכליות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות