מטרת המחקר היתה להעריך את השינוי בהיארעות, הימצאות, חומרה והתחלה של הפרעה בראייה (Visual Impairment - VI) עקב רטינופתיה סוכרתית (Diabetic Retinopathy - DR) ולהשוות מגמות אלו על בסיס שינויים בסקירה וטיפול בסוכרת בפינלנד במשך 40 השנים האחרונות.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו מטופלים עם VI עקב DR לא שגשוגית (nonproliferative DR- NPDR;יn=2,490, 73% נשים) או DR שגשוגית (proliferative DR - PDR; n=2,026, 53% נשים), בין השנים 1980-2019 מתוך מרשם פיני של הפרעות ראייה. מספר הנבדקים עם סוכרת מטופלת בין השנים 1986-2019 נרשם על בסיס החזרים כספיים שניתנו עבור תרופות לסוכרת, מתוך מרשם המוסד לביטוח סוציאלי בפינלנד.
תוצאות המחקר הדגימו כי ההיארעות השנתית של VI עקב DR פחתה מאז היארעות שיא משנת 1990. היארעות NPDR פחתה מ-102.3 ועד 5.5 מקרים ל-100,000 נבדקים עבור נבדקים סוכרתיים שטופלו בין השנים 1990-2010. כמו כן, ההיארעות של PDR פחתה מ-39.9 ועד 7.4 מקרים ל-100,000. היארעות מטופלים עם סוכרת שטופלה עבור DR עלתה במהלך תקופה זו.
הימצאות שנתית של VI מדווחת ושונות בין המינים פחתה באופן הדרגתי בין השנים 2000-2010. החומרה המדווחת של VI פחתה, וגיל ההחלה של VI עלתה במהלך 40 השנים הללו.
מסקנת החוקרים היתה כי הימצאות והיארעות של VI עקב DR פחתו באופן משמעותי והוסטו לגיל מתקדם יותר במהלך 40 השנים האחרונות, חרף העלייה במחלת הסוכרת. מגמות חיוביות אלו מדגישות את ההצלחה בפיתוח בדיקות סקר וטיפולים יעילים עבור סוכרת ו-DR.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות