התפתחות מחלות לב וכלי דם בבגרות נמצא קשור לפנוטיפ מטבולי לא תקין. בעוד ישנן ראיות לכך שהתפתחות גורמי סיכון בילדות יכולות להימשך אל תוך תקופת הגברות עד התפתחות מחלות קרדיווסקולריות, לא ידוע מספיק על האפשרות כי גורמי סיכון אלו מקושרים לפגיעה באיברי מטרה עוד בגיל ההתבגרות.
עוד בעניין דומה
למחקר זה גוייסו 379 מתבגרים (גיל ממוצע של 15.5 שנים, 60% מהם בנים) עם ל"ד בטווחי אחוזון 75-95, על מנת לקבוע האם ישנו פנוטיפ מטבולי המנבא שינויים קרדיווסקולריים בעתיד, כגון הגדלה של חדר שמאל, תפקוד סיסטולי ודיאסטולי, מהירות גל פעימה ותפקוד כלייתי. החוקרים הגדירו מספר גורמי סיכון למחלות לב (יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, השמנה ועמידות לאינסולין), ובחנו את נוכחותם בנבדקים. החוקרים בנו מודלים לניארים מוכללים ובחנו האם מספר גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים (Cardiovascular Risk Factors - CVRS) קשורים לרמת הפגיעה באיברי מטרה.
תוצאות המחקר הדגימו כי מספר CVRF נמצאו קשורים באופן מובהק סטטיסטית לעלייה במסה של החדר השמאלי של הלב, עליה במהירות גל הפעימה, ירידה בשיא המתח האורכי, יחס אלבומין בשתן לקריאטנין ומאפיינים קרדיוגרפיים של פגיעה דיאסטולית. מודלים לניארים מוכללים הראו כי דיסליפדמיה ועמידות לאינסולין קשורים כל אחד באופן עצמאי לירידה משמעותית בתפקוד הדיאסטולי (p<0.05), בעוד עלייה בלחץ הדם נמצא קשור לכלל סימנים של פגיעה באיברי מטרה (p<0.03).
מסקנת החוקרים הייתה כי מספר CVRF קשור באופן עצמאי לשינויים מוקדמים בסמנים לפגיעה באיברי מטרה בגיל ההתבגרות.
מקור:
תגובות אחרונות