ריחוק חברתי היווה את האסטרטגיה העיקרית להתמודדות עם התפשטות נגיף COVID- 19 בתחילת המגיפה. מטרת המחקר היתה לחקור את ההשפעה של ריחוק חברתי על היארעות בקטרמיה.

מספר המאושפזים עם תרביות דם חיוביות באפריל-מאי 2020 במרכז שלישוני בודד הושווה למספר המאושפזים באותה התקופה בשלוש השנים הקודמות. החוקרים ביצעו מחקר רטרוספקטיבי שכלל סקירה של תרביות דם חיוביות מינואר ליולי בשנים 2017- 2020.

תוצאות המחקר הראו כי היו פחות מקרים של בקטרמיה מסטרפטוקוקוס ומסטפילוקוקוס שלילי לקואגולאז כמו גם דגימות מזוהמות אפשריות אחרות ב-2020.

בהשוואה לשנים שעברו, היארעות בקטרמיה של סטרפטוקוקוס פנאומוניה מתוך כל הבקטרמיות היתה נמוכה בשנת 2020 (5%) בהשוואה לשנים 2017-2019 (12%, רווח בר-סמך של 95%: 10.3-14.1%).

באופן כללי, פחות מקרים של בקטרמיה נגרמו על ידי אורגניזמים של האורופארינקס ב-2020, רק שישה מקרים לעומת 31 (רווח בר-סמך של 95%: 10–53) ב-2017-2019. כמו כן, מקרה אחד בלבד של בקטרמיה מסטרפטוקוקוס פנאומוניה נצפה ב-2020 והשיעור מתוך כל הבקטרמיות היה הנמוך ביותר בשנת 2020 (0.4%) בהשוואה ל-2017-2019.

החוקרים סיכמו כי שיעורי היארעות בקטרמיה מסטרפטוקוק ומאורגניזמים המועברים בהפרשות נשימתיות היו בשיא השפל בעת הגבלות הריחוק החברתי. על פי החוקרים, שימוש בריחוק חברתי עשוי להפחית את התחלואה מבקטרמיה הנגרמת על ידי חיידגים מהאורופארינקס ומדרכי הנשימה.

מקור: 

Itamar Feldman et. al (2022) Internal Medicine Journal DOI: https://doi.org/10.1111/imj.15560

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה