במהלך ניתוח בגישה רובוטית לכריתת בלוטת הערמונית (RAAP), שימוש בצריבה חשמלית בסמוך לצברים נוירו-וסקולריים (NVBs) מוביל לעיתים קרובות לפגיעה טרמית בעצבים המחילתיים. טכניקת הצריבה המונו-פולרית שכוללת חיתוך ו״נגיעה״ מונו-פולארית הוצאה להפחתת נזק טרמי הנגרם על ידי אנרגיה ביפולארית בעת אטימת כלי הדם.

מטרת המחקר הייתה לבצע השוואה בין תוצאות הפוטנטיות של שימוש בטכניקה א-טרמית (AT) לצריבה במגע (TC) לצורך ביצוע חתך רוחבי של גבעולי כלי הדם של בלוטת הערמונית (PVPs) ודיסקציה של ה-NVBs.

החוקרים בצעו מחקר רטרוספקטיבי ללא הקצאה אקראית להשוואה בין AT ל-TC ובו נכללו 733 גברים. 323 מהמטופלים שעברו AT היו עם גבעולים דקים, אשר התאימו לליגציה באמצעות תפרים. TC בוצעה במקרים של גבעולים אשר הוגדרו כעבים (n=230) ומסובכים לליגציה באמצעות תפירה.

במסגרת המחקר, החוקרים אספו נתונים לגבי תוצאים מבוססי דיווח מטופל, כאשר שיקום תפקוד זקפה (EF) הוגדר על סמך תשובה חיובית לשאלות ״האם הזקפה מספיקה לחדירה?״ ו״האם הנך מסופק מהזקפות?״, דירוג IIEF-5 של 15-25, ודירוג חדש של מלאות בהשוואה למצב הטרום-ניתוחי.

החוקרים מצאו כי IIEF-5 טרם הניתוח, גיל, מסת גוף (BMI) ומשקל בלוטת הערמונית ניבאו בצורה מובהקת התאוששות תפקוד זקפה. על סמך תוצאות אנליזה של רגרסיה לוגיסטית החוקרים מצאו כי IIEF-5 טרם הניתוח, גיל ו- BMI היו מנבאים מובהקים של התאוששות EF.

החוקרים סיכמו כי בעת חיתוך רוחבי של PVPs ודיסקציה של NVBs,יTC לא השפיעה על EF במידה משמעותית, בהשוואה ל-AT.

מקור: 

Martin Hofmann et. al (2021) European Urology DOI: https://doi.org/10.1016/j.eururo.2021.07.005

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה